<h1>חוקות הדיינים סימן ק"ט</h1>
<h2>דף מה.</h2>
אין נפרעין מנכסי יתומים כשהם קטנים אלא א"כ רבית אוכלת מהם או שיש להם שום הנאה באותו פרעון כגון שהשכירו פועלים לעשות מלאכתם דאמרי בפרק שבועת הדיינים [מ"ה ע"א] שגובים מהם בלא שבועה כשאר בני אדם והטעם הוא כדי שימצאו פועלים שיעשו מלאכתן כמ"ש למעלה וכן בכל כיוצא בזה והטעם שאין נפרעין מהם שחוששין שמא היה לאביהם שטר מחילה ולפיכך אין נפרעין מהם עד שיגדילו ויחפשו אחר זכותם כך מפורש במס' ערכין [כ"ב ע"א] ובמס' כתובות בפרק אלמנה ניזונת ובהרבה מקומות, ואם יש ביניהם גדולים יחלקו (הנכנסים) [הנכסים] וגובה מנכסי הגדולי' ואין הקטנים מצילין את הגדולי' אבל אינו גובה מנכסי הקטנים ואעפ"י שהגדולים מודים שאביהם היה חייב אותו חוב אינם נאמנים כדי לגבות מנכסי הקטנים משום דשמא קנונייא עשו ביניהם אבל אם עדיין לא חלקו [אינו] גובה מאותם נכסים כ"כ מורי תמ"ך בתשו' שאלה.
